כמה מהר שכחתי את הגיל הזה שרצתי לאולפנא בלי להביט לאחור, שמחה לפגוש את החברות ושוכחת בקלות לעשות טובה ולהתקשר כשאגיע. כי למי יש זמן לעמוד ליד הטלפון הציבורי ולשלשל אסימונים רק בשביל לגלות שתפוס. ולא, אפילו משיבון עוד לא היה… ועכשיו אני בצד השני של הקו ומנסה שלא יהיה תפוס. אז את שמחפשת את

מתבגרים גברים בבית מלמדים אותי המון על הצד הגברי של המשוואה הזוגית על שיח רגשי שחייבים להנחיל להם מגיל צעיר ועל כך שטוב ש "זכר ונקבה בראם" העולם מושלם יותר בזכות "אחדות ההפכים" היכולת להבין שכל מין משלים את מינהו ולכך נועדנו. וככה זה טוב היום לצערי יש נטיה גוברת לשים סימן שאלה על הכל.

על חנוך ילדים ומתבגרים למיניות בריאה/ אודיה ון-לואן בגיל ההתבגרות חלים שינויים התפתחותיים רבים :גופניים, מיניים, רגשיים קוגניטיביים וחברתיים. זוהי תקופת התפתחות מאתגרת המערבת התנסות ברגשות חזקים, מודעות עצמית רבה יותר ותחושה של אופקים רחבים הנפתחים לחקירה- כל אלו מלווים גם בציפייה מצד החברה להתנהגות בוגרת. ההתמודדות בגיל ההתבגרות כרוכה בעיבוד מחודש של נושאים שעלו

אדם. נוסד מן האדמה. יציבות זה השם השני שלו. קרקע בטוחה. אלא אם כן העולם הנשי – האש והרוח – דבקו בו. אדם ואשה אדמה ואש יציבות ותזזיתיות, השלמה. זכר ונקבה בראם. זה הסוד. זה הכוח. זה השלם. זוהי הבריאה והבריאות, ודרך הריבוי הטבעית היחידה האפשרית. מאידך, שומעים קולות פוסטמודרניים לגבי המשפחה החדשה, יש הרכבים