שיח עם מתבגרות כמה חופר ככה חשוב

כמה מהר שכחתי את הגיל הזה שרצתי לאולפנא בלי להביט לאחור, שמחה לפגוש את החברות ושוכחת בקלות לעשות טובה ולהתקשר כשאגיע. כי למי יש זמן לעמוד ליד הטלפון הציבורי ולשלשל אסימונים רק בשביל לגלות שתפוס. ולא, אפילו משיבון עוד לא היה…
ועכשיו אני בצד השני של הקו
ומנסה שלא יהיה תפוס.

אז את שמחפשת את הדרך להגיע לליבה של ביתך המתבגרת. את רוצה להגיד לה משהו אבל מרגישה שיש איזו חומה סמויה. חומה שאת לא יודעת איך לנפץ.
לו רק היית יותר מגניבה וצעירה, מכירה את המוזיקה והסדרות שיש לה בראש.
לו רק היית פחות חופרת ויותר מקשיבה ומכילה
אבל מחילה. את גם היית בסרט הזה שנקרא גיל ההתבגרות או גיל ההסתדרות ואת רוצה לתת לה טיפים ועצות וקיצורי דרך רעיונות טובים ליישום. אבל האוזניים שלה כבר עם אוזניות ואת… חוץ מלהיות מכבסה ובית מלון
חוץ מזה את לא מבינה וכשאת כבר שואלת אז את חופרת.

אם הצלחת לקרוא עד כאן
אשמח אם תעני לי אם הזדהית וזה לא משנה אם יש לך בנים או בנות.
גיל ההתבגרות מייצר המון התמודדויות!!!

אשמח לשמוע איזה טיפים תרצי לקבל

1. איך לפתוח את מחסום "הסבבה וכיף" ולהנכיח את השיח
2. איך לדבר על מיניות ברגישות ובצורה פתוחה ולא מביכה
3. איך להיות אמא רלוונטית משוחררת ומשחררת

דברי איתי. אודיה